משק קיימות

התפתחות מואצת של תהליכי עיור והתפתחות תעשייתית מרחיקים את סביבת האדם הטבעית ממוקד חייו.
לכן בעת האחרונה נתפשת האגרואקולוגיה העירונית ברחבי העולם המערבי כעיסוק בשעות הפנאי וכאמצעי לשיפור התזונה, איכות החיים והסביבה, קידום חברתי, חינוך לערכים, שימור מסורת וטיפול באוכלוסיות במצוקה. בגישת האגרואקולוגיה העירונית ניתן דגש על ניצול שטחים עירוניים (גגות, איי תנועה, שטחי גן) ועל היכולת לספק ערך תזונתי מגוון על פני שטח מצומצם.

כל זאת תוך חיסכון במשאבים והשתלבות בסביבה העירונית על היבטיה האקולוגיים, החברתיים והאסטטיים. עמידה במשימה זו מחייבת שינוי פרדיגמה עמוק ופיתוחן של מערכות חקלאיות חדשניות המשלבות ידע מתקדם באקולוגיה וחקלאות עם הבנה של הצרכים ואורח החיים בעיר.לשם כך המשק החקלאי בכפר הנוער מכיל בתוכו מגוון רחב של מערכות גידול מזון, מתקני טיהור מים אפורים, מודלים שונים של גינות ובריכות נוי אורבניות, מטבח אקולוגי, כיתות לימוד אלטרנטיביות, מרכז מחזור ועוד. כמו כן, המשק מהווה מזה שנים כמרכז הדרכה לכלל הציבור.

צוות המשק מורכב ממוריי מגמת הקיימות וחקלאות עירונית ומאנשי מקצוע ייחודיים בעלי ניסיון רב שנים בהדרכת נושא הקיימות ובאקולוגיה מעשית.חלק מהותי מייחודיותו של המשק לאגרואקולוגיה עירונית הוא האופן בו באים ליידי ביטוי ענפיו השונים.

כל ענפי המשק שזורים זה בזה ולמעשה מתפקדים כמערכת אשר נתמכת ומוזנת ע"י מרכיביה השונים. כל ענף מציג אופק כלכלי ומחקרי וכל ענף מדגים הלכה למעשה את גישת האגרואקולוגיה עירונית (ראייה מערכתית בת קיימא).