כפר הנוער

כפר הנוער הינו מתחם חינוכי גדול, סמל לחזית הקדמה הטכנולוגית, להישגיות ולמצוינות במגוון תחומים.
בוגריו מכהנים בתפקידי מפתח בצה“ל, בכלכלה הישראלית ובפוליטיקה.

כפר הנוער הנו חממה חינוכית למצוינות.כפר הנוער משתרע על שטח ירוק רחב ידיים.

בכפר הנוער מוסינזון צוות חינוכי מקצועי, חם ומסור הדואג לרווחת החניך ומשקיע רבות לעיצוב דמותו, ומטרותיו: הצלחה מרבית בלימודים עיוניים, עיצוב וחיזוק הביטחון העצמי, דימוי חיובי ותעוזה למימוש עצמי, מעורבות בחברה הישראלית ותרבותה, רגישות לאסטטיקה, סדר וניקיון, חינוך לסובלנות וכיבוד ערכי הזולת.

ביה“ס מונה מעל ל-1000 תלמידים אשר חלקם מתגוררים בפנימייה בתנאים איכותיים.

בפנימייה חיים יחד בני נוער ילידי הארץ יחד עם בני נוער יהודים מארצות שונות באווירה יהודית ארץ ישראלית.
חניכי הפנימייה זוכים לתוכניות העשרה מיוחדות, הכוללות פעולות קבועות עם הצוות החינוכי של כל קבוצה שמטרתן העשרה חינוכית—ערכית וחוגים שונים בתחומי הרוח, האומנות והספורט (אולם ספורט חדיש, חדר כושר, קרב מגן ישראלי, מחול לטיני, משחקי כדור).לחניכי הפנימייה מערכת של שיעורי עזר, כל חניך על פי צרכיו. וכן הרצאות בתחומים שונים.

לרשות חניכי הפנימייה עומד מרכז משאבים הכולל: ספריה עשירה בספרי עיון וסיפורת ומרכז מחשוב המחובר לאינטרנט ולמקורות מידע אקדמיים.

כפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון, מציע לבאים בשעריו: תושבי העיר הוד השרון ובני נוער מקצוות הארץ ורחבי תבל, לימודים באווירה כפרית, תומכת, מכילה ומצמיחה, המעצימה את היכולת לממש את המצוינות האישית של כל פרט, את המעורבות החברתית ואת החיבור לארץ ישראל ולמורשת היהודית.כפר הנוער רואה לנגד עיניו דמות בוגר משכיל, מעורב, ערכי ואחראי, המכבד את עצמו ואת האחר.שורשיו של כפר הנוער נטועים בעבר ופניו אל העתיד

1. לחנך לבגרות, עצמאות ומימוש עצמי.
2. לאפשר קידום לימודי ומוביליות במערכת החינוכית, בהתאם ליכולתו ולהישגיו של הפרט.
3. לטפח את הכשרים האינדבידואליים של הפרט ולעזור במימושם.
4. ליצור הזדמנויות אמיתיות לניעות חניכי הפנימייה, ותיקים ועולים חדשים, מהשוליים של החברה הישראלית אל מרכזה.
5. לחנך לערכים לאומיים, ציוניים ואנושיים – אוניברסליים.
6. . ליצור אינטגרציה חברתית בין כל מרכיבי האוכלוסייה.
7. לחנך לפתיחות, לדמוקרטיה, לביקורת בונה לקבלה ולנתינה.
8. לטפח ולשמור על המסורת של עם ישראל (יהדות , חגי ישראל, שבת…).
9. לשמור על הקיום הערכי, הפיזי והכלכלי של הכפר, תוך שאיפה להתרחבותו ולהתבססותו.

• עיצוב וחיזוק הזהות היהודית.
• לימוד השפה העברית התערות בחברה היהודית הישראלית.
• הצלחה מרבית בלימודים פיתוח תחושות שייכות וזהות לאומית.
• פיתוח ערכים של שרות לקהילה, תרומה והרתמות למשימות לאומיות.
• עיצוב נורמות התנהגות-אישית, חברתית ולימודית.